10 הקדמה אישית ותודות של סדרת טורים היה מושך במיוחד כי הוא רמז על המשכיות מסוימת : על יכולת לייצר קשת נרטיבית, לבנות תשתית ידע, לחבר חיבורים בין נושאים, ולהעמיק בצורה שלא מתאפשרת בכתבה מזדמנת . בסופו של דבר הסכמנו על טור פעם בשבועיים . פרץ אמרה שהיא מעדיפה לא לשרוף אותי מהר מדי . טוב שלא הלכנו על טור שבועי, אבל גם במודל הדו-שבועי שפרץ הציעה לא הצלחתי להחזיק אפילו שנה אחת . האטתי כדי להצליח לתפוס את הנשימה, אבל לא הפסקתי לכתוב ל"גלריה", וכשניב הדס החליף את פרץ כעורך גלריה, הוא רצה לראות אותי ממשיך . הטורים הפכו בהדרגה לכתבות . הן פורסמו במרווחים גדולים יותר, אבל אפשרו יריעה רחבה יותר, עד שבסופו של דבר הגיעה הסדרה לסיומה הטבעי, ככל שהרגשתי שסיימתי את הדברים שהיה לי דחוף ומהותי להגיד . הרעיון להפוך את הטורים האלה לספר היה שם מההתחלה . אבל לקח זמן למצוא את הפנאי והאנרגיה לדחוף אותו כמו שצריך . את העובדה שהספר הזה מונח כרגע בידיכם אני חב במידה רבה לפרופ' נח עפרון, מנחה עבודת הדוקטור שלי, שהפך להיות קולגה כשהצטרפתי לסגל התוכנית בבר-אילן . נח לא הפסיק לשאול אותי למה אני לא מאגד את הטורים ומפר...
אל הספר