הזדקנות במסע עם שותף — מבט מחדר הטיפול 217 או החוסים — המוסד שולט בכל היבטי חייהם ואינו מוכן לראות בפרט אינדיווידואל העומד בפני עצמו . משמע, חלק גדול מאוכלוסיית הזקנים חי כאובייקט מטופל, לא כסובייקט אשר מצוקותיו, אישיותו ומידת המודעות או החירות שלו להתבונן ולצלול לנבכי נפשו ראויים להתייחסות ; אלה אינם פונקציה הנלקחת בחשבון, רק מידת הציות נחשבת, חרף הפרסומות . הניסיונות להסדיר בדיור מוגן חדר כלשהו שישמש למפגשים עם פסיכותרפיסט לא צלחו עד היום, לפי מיטב ידיעתי . הפעילות וההפעלות שם באות לחזק את תחושת היחד ולהצהיל את הרוח, אבל הקולקטיביות והשליטה מלמעלה אינם משאירים מקום לחדר טיפול ולמודעות לחשיבותו, בייחוד כאשר הדיירים מדווחים על שביעות רצונם מהסידור הקיים, וכשמדובר על נוחות שמחיר בצידה . אלא שחייבים לכבד את רוח האדם בזִקנה, גם כשמכירים באפיונים הטוטליים של מוסדות טוטליים ביחס לפרט . הטיפול בנפש האדם הזקן חשוב כי אין נפש קולקטיבית . מועדונים הקשישים או הגמלאים, כפי שהם נקראים, הם לעיתים קרובות הראשונים לקיצוצים או להקלה בחשיבות תפקיד העומד בראשם . תקופת הקורונה לימדה שאנשים זקנים שהיו מבו...
אל הספר