סוגיות טיפוליות ייחודיות לזִקנה

200 פרק אחת-עשרה הטיפול, שארכה שש שנים עם מפגש חד-שבועי, התאפיינה בדיבור החוזר של מרגלית על כך שהיא כורעת תחת נטל החובות המשפחתיים, ללא שום עונג, וללא שום ידיעה לשם מה היא חיה . לי היא הזכירה מטופלת שעליה מדווח הפסיכואנליטיקאי הנודע דונלד ויניקוט במאמרו "עיוות האני במושגי עצמי אמיתי וכוזב" ( Winnicott, 1960 ) , שאותה הוא מתאר כאישה בגיל העמידה שהייתה בעלת עצמי מזויף מוצלח מאוד, אולם כל חייה ליוותה אותה התחושה שטרם התחילה לחיות . ויניקוט מציין שהוא אייש בהדרגה עבור מטופלת זו תפקיד שהיא קראה לו "העצמי המטפל" ( The caretaker self ) שלה . באופן דומה, מרגלית הייתה בעלת עצמי מזויף מרשים ותוארה על ידי מכריה כאישה הכי נורמלית שהם מכירים . בשנה השנייה לטיפול מרגלית הגיעה לפגישה הטיפולית שלה עם הרגשה שכל מה שלמדה בטיפול לא שווה כלום, למרות שבאופן כללי היה לה יותר ביטחון עצמי מאז שהגיעה אליי . ניסיתי להבין איתה איפה כל הטוב שהיא מרגישה שאני נותנת לה ; הוא לא נשאר . מרגלית מתארת את עצמה כמטילת ספק כפייתית — בכל דבר היא מטילה ספק . הצבעתי על כך שהטלת הספק יכולה להיות אחת הדרכים הנקוטות בידיה לא לגע...  אל הספר