על התמסרות הדדית באזורי הטראומה

טראומה לאומית ואישית בזִקנה 181 לא אנחנו שקובעים ; זו מערכת היחסים שבין אלו — שקובעת, וגם היא פתוחה להשפעות" ( עמ' XII ) . ההתמסרות ההדדית היא משאב אדיר . במיוחד כשאנו מדברים על קורבנות של טראומה או על חיים בזִקנה . העוזרים לניצולים אומרים לא פעם שהם נתרמו יותר משתרמו, שראו את אומץ הלב של השורדים ונמלאו ההערכה לתושייה ולחוסן . אני זוכרת ששמעתי באחד השבועות הראשונים את פרופ' מירב רוט, שידועה כפסיכואנליטיקאית קליינינית, מדברת על ההתנסות שלה בעזרה לניצולים באחד המלונות בים המלח, והיא סיפרה איך היא מצאה עצמה עובדת "עם ממד החוסן של הניצולים" . היא נתנה כדוגמה עבודה טיפולית שעשתה עם אם צעירה אחת, שהייתה כלואה בחדר המוגן עם ילדיה הקטנים מספר שעות רב בעת שהמחבלים פלשו לבית ולקיבוץ שלה ב- 7 באוקטובר . רוט סיפרה שמצאה עצמה אומרת לאם הזאת ( פחות או יותר במילים אלו ) : "את יושבת בחדר המוגן עם הילדים הקטנים שלך, בחוץ יריות ורעש אימים, ואת כל הזמן חושבת על המשחקים שתמציאי לילדים שלך" . הערכת החוסן, ההתמסרות ההדדית בין מטפל שאינו ניצול ובעל רצון טוב ובין ניצול מוצף ופגוע — מתאפשרת דרך הזרימה ההדדית ה...  אל הספר