170 פרק תשיעי כמפתח אל המטופל החשוף לטראומה חיצונית : הוא זקוק לאהבה, לתחושת יחד, לא לתובנה . אביא דוגמה משל עצמי : השתתפתי בהפגנה לתמיכה במשפחות החטופים בכיכר מוזיאון תל אביב, שנודעה אחר כך בשם כיכר החטופים, ולפתע אזעקה . אני התנהלתי אז עם מקל וכולם רצו למקום מוגן . אישה צעירה אחת נצמדה אליי ואמרה : "אני לא עוזבת אותך", וככה התקדמנו אל קיר של בית המשפט הסמוך . הייתה הרגשה שאנשים רגילים, לא אנשי מקצוע — מכירים כבר את העיקרון המרכזי של סיוע במצבי טראומה וחירום לאומיים, בסגנון "לא עוזבת אותך" ; אכן, היחד הוא מקור הרגעה ראשוני, לא תובנה, לא חקר הרגשות, פשוט הרגעה והשראת ביטחון . התרומה ההתייחסותית החשובה המאוחרת הרלוונטית למצבי חירום וטראומה היא ערנות לתגובת הדיסוציאציה או הניתוק האופיינית להתמודדות עם מצבים אלה . היא פועלת כהגנה נגד איום חיצוני או פנימי, ביכולתה לחסום אותו בקרבנו, לא להכילו כקונפליקט פנימי או ככאב . הדמות המרכזית שתרמה לראיית מקומו ותפקידו בטיפול היה בן זמננו פיליפ ברומברג האמריקאי, שנפטר לאחרונה . ברומברג חושב באופן בין-סובייקטיבי — אם הקורבן מתנתק מהשפעות הרגשיות והמנט...
אל הספר