108 פרק רביעי להזדקנות, כי רק אז נוכל להיפטר מן הפיצוי השמח המאולץ שהזקנים חסונים ויכולים ללמוד לעסוק בעצמם, שהוא בהחלט נכון — כשבפועל עצם המפגש עם הזִקנה מעורר בנו אימה ודיכאון . אין מדובר כאן בתהליך חד-קוטבי חיובי ובהכחשת אפשרות לבדידות בזִקנה . מה גם שאם תדבר עם איש צעיר, נאמר בן ,18 על בדידות — חיוך ישתפך על פניו : הוא מכיר תחושות ומצבי בדידות, וגם ילדים קטנים ממנו מכירים . וישנה בדידותו של מי שמתקשה למצוא בן זוג, ובדידותו של הנתון בזוגיות, ובדידותו של מי שנפרד מן הזוגיות, בבחינת מוכתם ומי ירצה בו או בה . הפרמטר המרכזי של ההזדקנות הוא חולשת הגוף . החולשה של הזקן כמו התלות של התינוק מעוררות תגובות היענות באנשים רבים . כשאני מהלכת בעזרת מקל, מצב שאני עדיין חשה בושה ואי-נוחות עימו — כאילו בוּדדתי מהמין האנושי — אני מופתעת מתגובות ספונטניות של אנשים, שבהתחלה הבהילו אותי : אישה שנטלה ממני את המקל שלי, וכששאלתי אותה מה היא עושה אמרה : "אני רוצה להקל עליך" . "אבל בלי המקל את מקשה עליי" . או מי שהתעקשה לאחוז בזרועי, להובילני, ומצאתי אותה נתלית על זרועי בעודי נושאת אותה . משמע, הרצון לעזור ...
אל הספר