מחשבה מחוּללת 143 הופך עצמו לנמען של קריאה לעזרה של אדם אחר . למשל, כאשר אישה רואה בערב קר הומלס על המדרכה, קונה שמיכה ומכסה אותו . אופיר משתמש במונחים "מוען" ו"נמען" כדי לתאר את השדה המוסרי שזה עתה נוצר . ההומלס הוא המוען של הקריאה, הולכת הרגל הרואה את התנאים, הופכת עצמה לנמענת לקריאה . את הקריאה היא הופכת להוראה לפעול : "קני שמיכה וכסי אותו" . יתכן שההומלס לא התכוון כלל להעביר מסר שכזה . המרחב המוסרי נוצר ברגע שהולכת הרגל הפכה את עצמה לנמענת לקריאה אשר תנאי המציאות יצרו : רוח קרה, אדם על המדרכה ללא שמיכה . מצב במציאות עשוי לייצר סבל עבור מישהו ( בהווה או בעתיד ) , שניתן להימנע ממנו באמצעים שאינם גורמים לסבל נוסף, וחלק מהא . נשים עשויות להבין את המצב ולראות עצמן מחויבות לפעולה . א . נשים אחרות עשויות להתעלם מהמצב או לראות אותו באופן שלא מזמן התערבות . למשל : "רוח קרה מנשבת, מסכנים חסרי הבית, כמה טוב שיש לי בית, עלי למהר לביתי" . אולם כאשר מישהי נהיית מודעת למצב ומתרגמת אותו לעצמה או לאחרות באופן המציב את הסבל שניתן למנוע כקריאה לפעולה, נוצר שיח מוסרי . אופיר מדגיש כי הכרה בקריאה לבדה ...
אל הספר