132 פרק ב' שלנו עלולים לחפש נקמה . לכן היכולת למדוד את דרך החשיבה וההתנהגות שלנו בסרגל אובייקטיבי היא קריטית . בשונה מהובס, קאנט לא שאל על התנאים להיתכנות המעשה המוסרי, אלא על מבנה המעשה המוסרי . בהתאם, הוא לא שם דגש מיוחד על המדינה המודרנית ולא על ארגונים אחרים, אלא על בנות אדם ובני אדם באשר הם, ללא קשר לשייכות ארגונית או זהות לאומית . למרות השוני העצום בכוונות ובמסגרת החשיבה בין קאנט להובס, ניתן למצוא דמיון מבני בניסוחיהם . להלן נטען שהדמיון המבני נובע מאופיו של מוסר הכללים אשר בו קאנט עסק ואשר הובס היה צריך לעבוד לפי כלליו, כיוון שבלעדיו לא היה יכול להעלות במחשבתו את מושג הציות לריבון ככלל המחייב את כולם . 67 ראשית, קאנט טוען שהמוסר שייך לתחום התבונה . התבונה מופיעה כמקור היחיד שניתן לחשוב עליו למעשה המוסרי, שכן מלבדה כל מה שיש לנו הוא ציות עיוור לכללים שאחרים בוחרים עבורנו ( חילוניים או דתיים ) , אותם אנו מזהות כמוסריים . שנית, השמירה על החיים והכבוד לחירותה, רצונותיה ומטרותיה של כל אדם ( ואפילו כל יצור רציונלי ) מופיעה אצל קאנט כהצדקה 68 האחרונה לכל הטיעונים . שלישית, אף על פי שגי...
אל הספר