תומס הובס: היגיון, מוסר, צדק ומרד

110 פרק ב' שבמקום מצב שבו "איש הישר בעיניו יעשה", הם מצייתים לכללים של מי שהתמנה ( בכל דרך שהיא ) לריבון, והריבון הוא שמחזיק בכוחות השיטור והצבא, ובעזרתם מגן על כולם . במסגרת אמנה חברתית, למשל, חלקת אדמה נמצאת בבעלותה של מישהי משום שהיא רשומה על שמה בטאבו . אם יפלוש מישהו לחלקת האדמה שבבעלותה, היא לא אמורה לסלק אותו בכוח הנשק אלא לקרוא למשטרה, וזו תסלק את הפולשים . בעולם שאינו כפוף לאמנה החברתית, חלקת אדמה היא של מישהי משום שיש לאותה גברת את הכוח המזויין לסלק פולשים, וחלקת האדמה תהיה "שלה" כל עוד היא תחזיק בכוח זה . ניתן להבין שהאמנה החברתית היא, בחשבון אחרון, מנגנון המגן על חיי כולם ומעניק ביטחון לכול . ההגנה על החיים ושמירת הביטחון היא המטרה של האמנה החברתית והיא ההצדקה שלה, לפי הובס . לפי היגיון זה, רציונלי לציית לריבון, והציות לריבון מוצדק כי בחשבון אחרון שמירת החיים היא המטרה של כל אדם . ההסכמה לקיים את החוק ולהותיר את אכיפתו בידי הכוחות המזויינים של הריבון אינה בהכרח אקט שכל אחת מאתנו ביצעה בפועל . היא מצב שבו אנו מודעות ומודעים לחובה לשמור על החוק מתוך תובנה שבחשבון אחרון הוא מג...  אל הספר