106 פרק ב' או אמונות מחד ובין נתוני חושים מאידך, המערכות הקוגניטיביות שלנו לא תמיד יבחרו להיצמד לנתוני החושים . הקוגניציה אמנם מחפשת קוהרנטיות, אך לשם כך היא עשויה לשלול נתוני חושים או לשנות אמונות באופן לא רפלקטיבי, כפי שקורה במצבים של דיסוננס קוגניטיבי . בפרק זה אנו מציעות להבין את המוסר כעוגן שעשוי למנוע מהקוגניציה להתדרדר, משום שהוא מהווה גורם מכריע בתפקוד הקוגניציה . מכיוון שא . נשים רבות, במיוחד בתחום החינוכי, מזהות, בטעות, מוסר עם ערכים של תרבות מסוימת, נאמנות לקבוצה וציות לנורמות ולסמכות, נרחיב מעט בנושא לפני שנפנה להסביר את הטיעון . ראשית, נבהיר שהענקת משמעות להתרחשות שנקלטת בחושים מחייבת להניח איזו שהיא הנחה הנוגעת לדבר שעלינו לעשות עם המידע, וזו, לרוב, תהיה הנחה מתחום האתיקה . ללא התוסף של ההוראה להתנהגות נכונה, אין משמעות לנתוני החושים . לעתים ההוראה להתנהגות לא נאמרת מפורשות אלא נמצאת ברקע הדברים כהנחה, או משתמעת בעקיפין, וכדי להגיע אליה יהיה עלינו לשאול מספר שאלות — לחשוב, במונחיה של ארנדט . בנוסף, גם ללא אמירה מפורשת, בכל מסגרת תקשורתית ( גם כאשר האדם מדבר לעצמו ) קיימים...
אל הספר