54 פרק א' 44 מנגנון נוסף, במערב, למשל, מהסבל ברבות מהמדינות באפריקה . מוכר יותר, הוא פרשנות מחודשת של האירוע שבו נגרם הסבל, באופן שלא יאיים על תפיסת העולם הצודק שלנו — וכאן אנו מגיעים ל"האשמת הקורבן" . אחת הדרכים הפשוטות להתמודד עם חוסר הנחת שגורם סבל לא מוצדק היא להפוך אותו בראשנו למוצדק על ידי האשמת הקורבן 45 אם על ידי תפיסת מעשיו ככאלו שראויים לעונש ( "היא בסבל שעבר, התלבשה פרובוקטיבי ומגיע לה להיאנס", "הוא התנהל גרוע מבחינה כלכלית ולכן הפך לעני" ) ואם על ידי תפיסת תכונותיו של הקורבן ככאלו שבעטיין מגיע לו לסבול ולהיענש . כשהסבל מוצדק, הוא כבר לא סותר את אמונתנו בעולם הצודק, ואנו יכולים לישון בשקט עם תפיסת עולמנו המוכרת . מנגנון הצדקת הסבל עוזר גם להשיב את תחושת הביטחון האישית — הרי אם הקורבן סובל בגלל שהוא אדם רע או בגלל שעשה מעשה רע או לא מחושב, הרי שכל עוד לא עשינו רע, לא נסבול . אמנם זהו ביטחון מדומה, אך האדם המפעיל אותו לא יודע על כך . במקרים של אי-צדק מובנה ( פערי הכנסות גדולים או חקיקה מפלה ) הפרשנות של הסבל המובנה כמוצדק מאפשרת לנו לחיות בביטחון מדומה, אולם לכך יש מחיר . כאשר...
אל הספר