אפילוג - עד אין סוף

עד אין סוף 251 י ד י ר ו פ א ל פ ח ו ת א ח ת ל ש נ ה [ . . . ] ד ) ת ק ו פ ת ה מ ש ח ק ה ת ח ר ו ת י ב כ ד ו ר ג ל ה י א מ ש נ ת ה ש ב ע ע ש ר ה ו ע ד ש נ ת ה ש ל ו ש י ם . ה ) ה כ ד ו ר ג ל י פ ה ר ק ל ג ב ר י ם ו ל א ל נ ש י ם" . בלשון נמלצת מציגים הכותבים לפני בני הנוער משהו הקרוב מאוד ל'מודל אידיאלי' של עולם שכולו טוב ( 'הכל דבש' ) . מרוח בסטריאוטיפים מן ימים שלהם . מן הסתם מדובר בטהרני ספורט בעלי כוונות טובות שחפצו לחנך את הקוראים הצעירים באמצעות הצגת תמונת מצב ולצדה הנורמות שישמרו אותה . אלא שהתמונות העולות בזיכרון שלנו מציגות מציאות "קצת שונה" : לא כל השחקנים היו 'כאלונים' — אחדים היו גבוהים ורחבי כתפיים ( ז'לובים ) , למשל, גינצבורג מהפועל ומוסי ליטווק ממכבי . אחדים קטנים, רזים וזריזים, למשל, שייע גלזר . קשה לדבר אז על "כל תנועה שופעת עוז" . מי שצפה במשחקי הכדורגל בישראל של אותם הימים לא התרשם במיוחד כי המשחק מתנהל על פי מה תיארו אז הכותבים הללו : לאסתטיקה של המשחק לא היה משקל רב בנוסחת האהדה למועדון 'שלנו' . היא תופיע מאוחר הרבה יותר כאשר מסך הטלוויזיה יביא הביתה את הכדורגל העו...  אל הספר