564 שם הספר להדריך אותו בחייו העתידיים מותה של באטריצ’ה מנע מדנטה את יופייה הארצי, אך היופי האמור היה כזה, ששום יופי אחר לא היה יכול לעמוד מולו לאחר מכן ; ולא זאת בלבד, אלא שהיה על דנטה להבין שהיופי הארצי מתפוגג, בעוד שהיופי האמיתי גובר עם המוות אם הוא מובן רוחנית כשיקוף של היופי האלוהי דנטה לא היה צריך להרשות לעצמו להילכד ברשת, כמו ציפור קטנה ונטולת נוצות, על ידי סתם איזו נערה יפה אחרת, והוא היה צריך ללכת בעקבות באטריצ’ה במעוף מעלה, לעבר השלמות אך דנטה, בדיוק כמו ילד שהתחרט ואשר עיניו מושפלות מבושה, אינו מגיב לתוכחות הקשות של באטריצ’ה הדוחקת אותו אל הקיר : ‘תרים את פניך ותתמודד עם האחריות שלך כמו אדם בוגר’ עדיין במריו, עולה הרגל מרים לבסוף את עיניו במאמץ שהיה יכול לעקור משורש עץ אלון ורק כעת, כשהוא רואה אותה תחת הצעיף במלוא יופייה האלוהי, העולה לאין ערוך על יופייה הארצי, דנטה מתחרט באמת ; רק כעת כל טוב ארצי אחר נראה לו נתעב כיוון שהוא הרחיק אותו ממנה ; ורק כעת הבגידה שלו נראית לו באמת כזאת ; הכאב, לא על עצמו, אלא בגלל הכמיהה לשוב ולחבור אליה, הוא כה עז, עד שהוא מאבד את ההכרה אנחנו נמצ...
אל הספר