קַנְטוֹ 30

קנטו נק 541 כולם יחד אל אותה הרמה : המובנים המטה – פואטיים, הפוליטיים, הכנסייתיים והקיומיים נכרכים יחד במבנה פורמלי ביותר המושל בהם, אך שבו הטון השלט שמור למתח הדרמטי הקנטו נפתח במטפורה מורכבת, שמעניקה לשבעת הפמוטים של תחילת התהלוכה את המובן של מערכת הכוכבים של הדובה בעולם הארצי, המדריכה של הספנים לעבר נמל המבטחים דרך האפלה של שמי הלילה פה, הללו, הנעצרים לשמע הרעם, נותנים את האות לעצירת התהלוכה כולה עשרים וארבעת הנכבדים, סמלים של ספרי התנ"ך לפי המניין הנוצרי, פונים כעת לעבר המרכבה שהם הלכו לפניה, ובכך קובעים אותה כמקום שבו שוכן רצונם בשלווה ; אחד מהם, שהוא בעליל הסמל של שיר השירים, חוזר על קריאתו של החתן לכלתו : "אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי" ( שיר השירים, ד', פסוק ח' ) עם הקריאה הזאת הסצנה משתנה : כמו שלקול הקריאה של יום הדין האחרון, המתים יקומו מקבריהם תוך שהם שרים הלל לאל על שהקימם לחיים, כך כאן מאה מלאכים נראים קמים על רגליהם על המרכבה וקוראים את אותה הברכה שהעם השמיע לישו כשהוא נכנס לירושלים : "ברוך אתה הבא בשם האל", ובנוסף לכך, בעודם משליכים פרחים כלפי...  אל הספר