420 שם הספר לחלוטין, עד לשליש האחרון של הקנטו שני השלישים הראשונים מוקדשים למעשה עדיין לדו – שיח בין שני החברים, שבו נכלל בטבעיות דו – שיח משני, עם המשורר מהעיר לוקה, בונג'ונטה ראינו כבר כיצד ההתקדמות המקוטעת של הסיפור והצירופים הכוללים בינומים של ניגוד אפיינו את קנטו 23 אותה ההתקדמות, אם תרצו מודגשת אף יותר מכוח השאלות הדוחקות המוצגות באמצעות האלמנט הסגנוני ” ma dimmi “ ( “אך אמור לי” ) , מאפיינת את השיחות גם כאן דומה כאילו הדינמיקה שלא ניתנת לצפייה של החיים שנחיו שוב גוברת על המופתיות הדידקטית והאל – זמנית שלאחר ה”תופת”, שהחתיבה הזאת של הפורגטוריום הרגילה את הקורא לה ( 1994 Sebastio ) וגם כאן הדו – שיח נפתח מחדש בשמה של אישה, פיקרדה, אחותו של פורזה ; אנו נפגוש אותה בעדן, קדושה ויפהפייה, גם אם היא הוצאה מן המנזר ואולצה להפר את נדריה בשל האלימות הפוליטית של אחיה קורסו שרצה להשיא אותה לבעל ברית שלו כאן פורזה מזכיר אותה, יפה, טובה וכבר במלכות השמיים, באותו נועם שבו הוא הזכיר את אשתו בהמשך, בסוף הפרשייה, כשדנטה יודה בפני חברו על רצונו במוות מוקדם כדי להימלט מן השחיתות של תקופתם ועירם, פור...
אל הספר