קַנְטוֹ 23

404 שם הספר והמים שמותזים עליהם גורם להם להתכלות כך, מרעב ומצמא אך הגיבור עדיין אינו יודע זאת ובעודו שואל את עצמו מה עשוי להיות הגורם המכלה אותם באורח כה חריף, הוא מופתע נוכח קריאה מצד אחת הצלליות, המזהה אותו ברוב שמחה הקול מגלה לו במי מדובר, כיוון שהפנים לא היו ניתנים לזיהוי מדובר בידידו מנעוריו בפירנצה, פוֹרֶזֶה דוֹנָאטִי וכאן מתחילה אחת הפרשיות ב”פורגטוריום” שעוררו ויכוחים יותר מכל, פרשייה המזכירה ברמזים קצרצרים את הסביבה הקרובה ביותר, את החיים והתרבות של אותה פירנצה שדנטה, משורר ואיש פוליטי צעיר, גדל והתחנך בה, פרשייה שתימשך לכל אורך הקנטו הבא במסגרת הזאת, אף ישולב הדו – שיח הקצר והמפורסם מאוד עם המשורר המבוגר ממנו מעט, בּוֹנַג’וּנְטָה אוֹרְבִּיצָ’אנִי בן העיר לוּקָה, שבמסגרתו דנטה יכלול את ההגדרה המפורסמת של סגנונו שלו, סגנון חדש שכן הוא מוכתב ישירות על ידי האהבה אנו כעת על סף השלמת המסלול של הכפרה, ודומה שהמספר מתכוון למשוך את חוטי העלילה הארוכה שהוא טווה עד כאן, החוטים של החוויה שלו בעולם שמעבר לעולם הזה, וכן את חוטי החוויה הארצית שלו שמשתרגים באורח שאינו ניתן להתרה הסיום המתבקש...  אל הספר