קנטו קק 327 על המדרגה האחרונה שתביא את עולה הרגל לפסגת הפורגטוריום, היא השעה הקודמת לעלות השחר, שבה, לפי האמונות בעת העתיקה, החלומות הם נבואיים כמו בשני החלומות האחרים, שלא במקרה מופיעים האחד בתחילת הקנטו התשיעי והאחר בסוף הקנטו העשרים ושבעה, כך שהחלום כאן - בין סוף הקנטו השמונה – עשר וראשית הקנטו התשעה – עשר - נמצא בדיוק באמצע, גם הוא מקדים מעבר בסף, טקס מעבר והתבגרות בחלום הזה, עוד יותר מאשר בשני החלומות האחרים, מה שעולה הרגל קולט לובש צורה של טקס חניכה אמיתי וממשי, ובעל אופי רוחני בחלום מתגלה לדנטה אישה שגופה לוקה בכל המומים האפשריים : היא מגמגמת, פוזלת, פיסחת, גידמת וגון פניה עמום, כמו של חולה אך בעוד דנטה מביט בה, מבטו פועל עליה כמו חום השמש המחמם את האברים המוקשים והכבדים בשל קור הלילה : ראשית, הלשון משתחררת, לאחר מכן הגוף מתיישר, ולבסוף צבע הפנים נעשה בוהק כשל מי שאוהב ונאהב קולה משתחרר בשיר שמושך אליה את דנטה בעצמה כה רבה, עד שהוא היה מתקשה להינתק ממנה לנעימה מתלוות המלים שבהן היא מכריזה על עצמה כבת הים המתוקה שבשירתה מושכת את הספנים, ואשר ניתקה אפילו את יוליסס מכמיהתו להגיע לי...
אל הספר