238 שם הספר מדובר בחרפה נוראה שאין לציין את שמה הנפש התוקפנית מצהירה שהיא אינה יודעת את התשובה לכך, אך במקום לשאול על כך את עולה הרגל היא פותחת בדברי תוכחה סוערים הפוסלים מני וביה את עמק הארנו כולו, על תושביו, "בקע מקולל" שבדבריו הופך לסמל ארצי לעמק הגיהינום ואכן בחלקו הגבוה יותר הוא מאוכלס בחזירים ( תושבי קָזֶנְטִינוֹ ) , ולאחר מכן, אט – אט, אם יורדים לעבר הים, הוא מאוכלס בכלבים קטנים ונבחנים ( תושבי אָרֶצוֹ ) , בזאבים אכזריים ( תושבי פירנצה ) ובשועלים ערמומיים ( תושבי פיזה ) המטמורפוזה של בני טוסקנה, כמעט כאילו המכשפת קִירְקֶה נתנה להם שיקויים שהפכו את מי שביקרה אצלה לבעלי – חיים, מעידה על כך שהם איבדו כל אנושיות לאחר מכן, כמעט כתוצאה מתבקשת, ולמרות העצב שהוא יודע שהוא גורם לשכנו, הוא פוצח בנבואה שמוכתבת לו על ידי האל בו במקום, ואשר תביא תועלת לדנטה : הוא רואה את אחיינו של חברו מתנהג כמו צייד תקיף של הזאבים של פירנצה, מתכסה בדמם, והופך לחיית פרא תוקפנית בעלת ניסיון עתיק יומין לשמע הדברים הללו, חברו כמובן נעצב מאוד כאן מסתיים חלקו הראשון של הקנטו, בדיוק לקראת מחציתו, בנבואה שלאחר מעשה...
אל הספר