קנטו קק 221 להבחין בהם, מוסווים בבדים גסים וכהים, נמצאים הקנאים, עפעפיהם עצומים לאחר שנתפרו בחוט ברזל עולם הראייה העשיר בפרטים מתחלף בעולם העיוורון, כשהקנאה היא מעין “אי – ראייה” Singleton דיבר בצדק על כך שלפנינו קנטו שכולו עומד על ראייה ואי – ראייה בשלב הזה, אולי במחשבה על ההצעה של קאטו בתחילת הדרך באי הפורגטוריום ( Scartazzini - Vandelli ) , וירגיליוס פונה לשמש להדריך אותם, בהמנון המשחזר בדיוק רב את הדגם הרטורי של ההמנונים המקודשים המזרחיים ולאחר מכן של ההמנונים הקלאסיים העתיקים ואז, כשהשניים פונים לעבר השמש, הם שומעים כעין גלים של קולות העפים לקראתם ומשמיעים דברים של אהבה לזולת המבקרים חלוקים עד עצם היום הזה בדבר משמעותו של ההמנון של וירגיליוס, והם פורשים החל בתכנים דוקטרינליים ועד לתכנים אסתטיים מובהקים, בעמדה המערבת לאחר מכן את כל הקנטו על חלקיו השונים יש מי שראה בהמנון הפונה לשמש כמדריכה בטוחה, אם אין סיבה ברורה נגד ההליכה בעקבותיה, ביטוי לווירגיליוס פגאני, שבהחלט אינו במקומו ; או שמא ביטוי לווירגיליוס מנוצר – למחצה, הפונה לשמש הפיזית כסמל של אלוהים, אך לאחר מכן מוסיף את האמירה ה...
אל הספר