קנטו נק 173 מולם ניצבות שבע מעלות ספציפיות : ענווה, אהבת האל, צניעות, אדיבות, מתינות, סבלנות וחריצות כפי שנראה, וכפי שווירגיליוס יסביר באורח מפורש בקנטי המרכזיים של החטיבה ( קנטי 16 ו – 17 ) , המספר ארגן את סדר הקבוצות של החוטאים תוך שהוא נוטל כנקודת ייחוס את האהבה, המובנת באורח אריסטוטלי כתנועת הרצון לעבר מושאה היעדר אהבה לזולת ואהבה מופרזת לעצמך, לעבר הרע, מזכים בעונש בשלושת הכרכובים הראשונים, שבהם נמצאים היהירים, הלוקים בקנאה והאחוזים בזעם ; בשלושת הכרכובים האחרונים נענשים אלו שעל אף שהם אהבו את מה שאינו רע כשלעצמו, הם אהבו אותו באורח מופרז, וכך אנו מוצאים שם את רודפי הבצע, את הגרגרנים ואת השבויים בתאוות הבשרים בנפרד משתי הקבוצות הללו, בכרכוב הרביעי, אנו מוצאים את מוכי האדישות, המתאפיינים בהיעדר אהבה כלפי כל דבר וכל אדם העונשים כאן עוקבים אחר אותו העיקרון שראינו בתופת, עיקרון התגמול, ואינם פחות קשים אך בניגוד לתופת, העונש בפורגטוריום, מעבר לכך שהוא משמש לתשלום החוב לאל, משמש גם כדי לתקן, לטהר את הנפשות להיבט הפיזי – גופני נוסף אם – כן, לעומת התופת, גם יסוד רוחני של תוכחה, שכמו בדרשו...
אל הספר