קנטו ק 97 ( "פורגטוריום", קנטו ,4 ש' 133 - 135 ) לאורך כל הקנטו החמישי המוטיב חזר בלי לעורר כל התנגדות, תודות לשלושת המתים שמתו מוות אלים, שכל אחד מהם מבקש מדנטה להתפלל למענו או להשתדל אצל החיים להתפלל למענו אך באותו קנטו יש גם חזרה על מוטיב שהוצג קודם לכן על ידי מנפרדי, מוטיב המוות ללא קבורה היום הביקורת מכירה בכך שמדובר במוטיב שדנטה עיבד על יסוד הפרשה של פלינורוס בשיר השישי של "אינאיס" פלינורוס, שנקרע כיוון שהוא רצה ליטול מוונוס את השליטה על ספינתו, ונפל לים לאחר שהגיע לחופים של לוקניה, הוא נהרג על ידי המקומיים ונותר ללא קבורה כשאיניאס פוגש אותו בירידה לשאול, בין נפשותיהם של מי שלא נקברו, ושנאסר עליהם לחצות את נהר האכרון, הלה מבקש מן הגיבור להעביר אותו את הנהר ביחד אתו, אך הסיבילה מוכיחה אותו במלים קשות על שהוא רוצה לכופף בתפילה את רצון האלים והגורל : הנווט של איניאס נותר מאחור, בעוד שהגיבור הטרויאני ממשיך בדרכו זוהי בדיוק הפרשה שדנטה מזכיר כעת לווירגיליוס, בניסיון להבין האם שתי המציאויות, המציאות המתוארת ב"אינאיס" והמציאות שהוא חווה כעת, עומדות בסתירה זו לזו המבקרים העירו לעתים קרוב...
אל הספר