הןנניפה קהרק קחו 113 אף פעם לא עניין קל . אפשר לומר שאם יש איזושהי אמת יצרית קבועה, היא שעיסוק מבלבל בפער בין מה שאנחנו אמורים לרצות למה שאנחנו רוצים בפועל יהיה תמיד חלק מהעולם הדחפי שלנו, ויגרום לנו פעמים רבות לתחושות מערערות של אשמה ובושה . בדומה לבדיחה הישנה על היהודי שזקוק לשני בתי כנסת, זה שבו הוא מתפלל וזה שכף רגלו לא תדרוך בו, ממלא המתח בין משיכה לדחייה תפקיד מרכזי בעיצוב החוויה הארוטית שלנו . שוב ושוב אנחנו מסמנים קווי גבול של טאבו מיני שמפרידים בין מה שמושך ומה שדוחה אותנו . אולם בד בבד משהו בנו יתפתה תמיד לשלוח ליטוף חשאי אל הצד השני, הזר והאסור, של קו הגבול . מכיוון שהומופוביה עדיין רווחת, ולנוכח ההיסטוריה המבישה של טיפולי ההמרה, החשש של השואל לגורל חברו מובן, אך לא בטוח שהוא מוצדק, שכן בסביבה לא שיפוטית בחינה של דרכים חדשות להתמודד עם תכנים יצריים שנתפסו כדוחים או רחוקים מאיתנו, היא פעמים רבות חלק מטיפול פסיכולוגי מיטיב . ס׳, בת 29 : ״אני מתאהבת סדרתית במטפלים שלי בכל טיפול שאני מתחילה מתרחש אצלי תהליך של אידיאליזציה שלא מאפשר לי לעסוק בעצמי אני חושבת על המטפל כמעט בכל שעות...
אל הספר