178 אנחנו המחפשים — בין הדרקון למטמון כך למעשה הוא חקר את משמעות המושג "להיות אחר" . נקודת המבט שלו, עם זאת, עדיין נשארת כיוצר ישראלי שחוקר את האחר ו"מלביש" עליו דמות בדיונית . הוא טוען את הסיפור שעשוי להיות אמיתי, באפשרות של שלום ופיוס, אם נקבל את העובדה שגם האחר צמא למים . "הסוחר מוונציה" הנישא בפי חאלד הוא שיא סוריאליסטי של הסרט, לדברי ג'אד נאמן ויעל מונק במאמרם "מתת המוות של הלוחם : ריאליזם מאגי בסרט אוונטי פופולו" ( "מכאן", עורכת : זהבה כספי, אוניברסיטת בן גוריון, אוקטובר, 2013 ) , שבו כתבו בין היתר : "שני החיילים המצרים הצמאים עד מוות, נתקלים בשלושה חיילי סיור ישראלי ומתחננים לשתות מים . ברגע הראשון בקשתם נענית בשלילה, כיון שהם מזוהים כאויב, אולם לפתע חאלד נזכר בתפקידו בתיאטרון של קהיר כשיילוק, גיבורו היהודי של שייקספיר במחזה הסוחר מוונציה . חאלד פוצח בנאום המפורסם אל מול הישראלים המשתאים . חאלד אני יהודי . האם אין ליהודי עיניים ? אין ליהודי ידיים, איברים, צורה, חושים, מאוויים, רגשות ? האם לא כמו הנוצרי הוא אוכל מאותו הלחם, גם אותו פוצע כלי הנשק, באותן מחלות הוא חולה, באותן תרופו...
אל הספר