34 אנחנו המחפשים — בין הדרקון למטמון הגיבור ( או היוצר ) המיוסר שלנו מעז להיכנס לתוך הסכנות החבויות בו עצמו וללכת לאיבוד בתוך המבוך שלו, כי אין לו כל ברירה אחרת . תיבת הפנדורה שהוא מפחד לפתוח היא גם תיבת האוצר שלו . הפחד, אם אינו משתק, לא מונע מהגיבור לחצות את הקווים, אלא להפך - הוא זה שמתניע אותו . עליו לגאול את עצמו, ללכת בעקבות הכאב, כפי שמגדיר זאת מייקל הייג ( בלוג אישי, 2018 ) ללכת בעקבות הפחד מהכאב כמורה דרך יעיל ביותר לכותבים . "לכל דמות יש פחד ממשהו," הוא כותב, "אולי פחד שיתגלה הסוד שלה, אולי פחד לאבד שליטה ( בדרך כלל על הרגשות שלה ) , אולי היא מפחדת מדחייה . כולנו מפחדים ממשהו, וכך גם הדמויות שלנו . "לדמויות, גם לנו, יש פצע מדמם שטרם הגליד, שמקורו בעבר . הפצע הזה נושא עמו בשבילן אמונה כלשהי על דרכו של העולם, לא נכונה אבל הגיונית . הדמויות שלנו מפחדות בעיקר לחוות את הכאב של הפצע הזה שוב . זה חלק מהזהות שלהן . " דברים אלו מביאים אותי לסרט "הסיפור שאינו נגמר" ( וולפגאנג פטרסן, עיבוד לספרו של מיכאל אנדה באותו שם, 1984 ) . זהו סרט המגולל את המסע הלא בטוח של הילד הצעיר בסטיאן, שיוצא...
אל הספר