150 | בחזרה לטקסט ילדות : דפוסי דיאלוג בין קול המבוגר לקול הילד בספרות וזיקתם לביבליותרפיה בשירה של גולדברג קיומו של "הילד הרע" איננו סוד, והיותו נעלם מעולם המבוגרים מקורו באי-ידיעתם את נפש הילד, מה שגורם לו לאי-הבנות ולקונפליקטים חוזרים ונשנים ביחסיו עימם . בכל פעם שהילד הרע משתלט על הדובר, הוא גורם לו להתנהגות שאינה הולמת את ציפיות המבוגרים ממנו ואינה עולה בקנה אחד עם נורמות ההתנהגות שלהם . "האני הדמיוני" במקרה זה משתלט על הילד בניגוד לרצונו ומהווה חיץ בינו לבין המבוגרים שסביבו, השופטים מצידם את התנהגותו החריגה והלא-תקינה ומגנים אותו . בתחושתו הפנימית של הילד הוא כלל אינו אחראי למעשיו : "הם אינם מבינים / זה הילד הרע שנכנס בי בפנים" . החוויה אפוא היא לאו דווקא של סוד, אלא של אי-מובנות . הילד חי בהרגשה שהמבוגרים לא רואים את החלק הבלתי נשלט שבתוכו . יתר על כן, הוא מייחל ליום שבו יגדל, כלומר יהפוך למבוגר, ואז ה"ילד הרע" יעזוב אותו . הוא מייחל אפוא לגדול ולהיפטר מהחלק הרע שבו, שכביכול נמצא רק אצל ילדים . לעומת "הילד הרע" בשירה של גולדברג, הנחווה כחלק מפוצל מ"האני האמיתי", טינטן הוא חלק בל...
אל הספר