פרק חמישי - נושא אחד, שני כותבים ושני קהלי יעד | 131 אולי אף ליצור קשר אינטימי בינו לבינן, וכפועל יוצא - גם בינו לבין המחברת . לגרסת אי-בוד, המתורגמת מאינסו-פו, יש פתיחה שונה בתכלית . כאן מתארת לובה פגישה בינה לבין כמה ילדים שלהם התירה לקרוא את הספר לפני יציאתו לאור . הילדים הללו הם שכניה לבניין . בדרך זו ייתכן שלובה מאפשרת לעצמה לבסס את מעמדה כדיירת חוקית של הארץ שנמלטה ממנה בעל כורחה שנים ספורות קודם לכן . מכל מקום היא מבקשת מהם חוות דעת על הספר, והדיון מתמקד בשאלה אם העובדה שהארצות "טרניה" ו"אורביה" אינן קיימות במציאות פוגעת באמינותו של הספר . בעניין זה נשמעים קולות שונים . וולטר הרציונליסט טוען כי אינו יכול להאמין לספר כל עוד לא מצא את הארצות הללו באטלס ; ומנגד מוצג קולן של ליזה ואלן, הטוענות שאינו מסוגל להאמין לספר רק משום שאין לו דמיון . מובן שהדיון המתנהל כאן קשור בסוגיה פואטית רחבה יותר, המהדהדת גם בפתיחות לספרים שצוינו בפרק ראשון, "האם זה היה באמת ? " אלא שבמקרה שלפנינו נראה כי התכלית שונה . באמצעות "הצדקת" התרחשות העלילה בעולם הדמיון, תוך כדי הפניית עורף למציאות הממשית שבה הת...
אל הספר