פרק ראשון - הילד כמושא פנייה ישיר | 31 את קירות הבית . ההומור העצמי שגלום בסימנים אלה מקרב בלי ספק בינה לבין הקוראים, כי הוא מעמיד אותה במובן מסוים במקום אף נחות מהילדים, שכן בשונה מעוזי בן השש, ששיניו עוד צפויות לצמוח, שיניה שלה – כך היא מבטיחה – לא תצמחנה לעולם : "אם תראו בחצר אישה ובפיה חסרות שתי שיניים, שתי השיניים הקדמיות, החותכות – להווי ידוע לכם שזו אני" ( עמ' 9 ) . אפשר לומר כי גולדברג מפלרטטת עם החולשות שלה באופן המעמיד אותה במישור אחד עם קוראיה ומבטל כל אפשרות של התנשאות עליהם . לאורך הסיפור כולו היא מציבה את עצמה כמי שמסתכלת על הילדים ״בגובה העיניים״, ועם זאת אין היא מתיילדת . היא משתמשת בנקודת המבט הבוגרת כדי לקיים דיאלוג אמיתי עם הילדים ולתווך בין שפתם לבין שפת המבוגרים, שלא תמיד מובנת להם . האירוע הראשון שמניע את העלילה ומביא לקדמת הבמה את נסים, הגיבור הראשי, נפתח ב"תאונה" הנגרמת כתוצאה מעיטוש חזק במיוחד של המספרת . העיטוש מביא לנפילת העציץ דרך החלון, וכתוצאה מכך לסכסוך בינה לבין שכניה . אבל הוא מביא גם לאירוע השני, למציאתו של נסים, המסתתר מאחורי הפחים, לשם הולכת המספרת ל...
אל הספר