מבוא תאורטי | 23 הן המטופל הם בבחינת קוראים מקשיבים, היא מרכיב חשוב בתהליך הביבליותרפי . האיכות השלישונית של הטקסט הספרותי, הנגזרת ממעמדו האוטונומי הנפרד מהקורא, מאפשרת לקיים איתו דיאלוג שוויוני . איכות זו באה לידי ביטוי לא רק במעמדו בחדר הטיפולים כ"קול שלישי" בדיאלוג ; משהו מאותה איכות עשוי ללוות אותו בכל תחומי קיומו ללא תלות בשימוש הטיפולי שנעשה בו בפועל . איכות זו היא בעצם הגורם המרכזי המאפשר מלכתחילה את הכנסת הטקסט לחדר הטיפולים, היא מרכיב בפוטנציאל התרפויטי של הטקסט . אם כן, בכל פעם שאזכיר את "קולו של הטקסט הספרותי" בספר יהיה זה במשמעות של מעמדו האוטונומי הנוכח בתהליך הקריאה ( הן קריאה עצמונית, שבה הדיאלוג מתרחש בין קולו של הקורא לקולו של הטקסט, והן כקריאה באמצעות מתווך ) . גם במקרים שבהם הקורא נוטה להשליך על הטקסט את קולו שלו, או "להתווכח" איתו, הרי שהטקסט נחלץ לעזרתו ומשמיע את קולו הנפרד . בדיאלוג הביבליותרפי הדבר נעשה באמצעות המתווך, ואילו בתהליך של קריאה עצמונית הדבר יכול להתאפשר באמצעות תחבולות ספרותיות של 19 הטקסט, לשון אחר - איכויותיו האסתטיות . המושגים "קול המבוגר" ו"קול ה...
אל הספר