אחרית דבר

326 אחרית דבר ידידות היא אידיאל משותף לשניים הדומים זה לזה באהבת הטוב, ובזכות זו הם מתמזגים ל"נפש אחת בשני גופים" ( אריסטו ב א ת י ק ה ) ; עבוֹר לקביעה כי נשים "אין בטבען להבטיח קשרים [ . . . ] של הברית הקדושה הזו [ הידידות ] , משום ש"נשמתן אינה איתנה די הצורך לשאת קשר כה הדוק וכה מתמשך" ( דה מונטיין, 231 ) ; והלאה מהם אל הוגים בעת החדשה ( רוסו, אמרסון, ת'ורו ) , שהושפעו מדה מונטיין — הידידות נרשמה בטאבו של התרבות המערבית כחֲזקה גברית מבוצרת . עובדה זו מטבע הדברים השפיעה על צמיחתה המעוכבת של החברות הנשית . החברויות הנשיות הראשונות שהתבססו על חיבה ודאגה הדדית, וצמחו בצלה של הגמוניה גברית, היו מה שקרולין היילבראן ( 100 Heilbrun, ) מכנה societies of consolation” " — "אגודות של נחמה" . תפקידן המגדרי היה לטפח את הגברים שיצאו לפגוש את העולם ולפעול בו . הנשים, לעומתם, הושארו מאחור . בציפייתן הפסיבית והחרֵדה מפני מה שהגורל יביא עמו — כפי שאכן הראה דיוננו — הן מצאו נחמה זו בזו . זו דעתי : בונדינג נשי למרות הכל ( אלנה פרנטה ) לנוכח השיפור, גם אם יחסי, שחל במעמדן של נשים בכניסה אל המאה ה- 21 — הא...  אל הספר