214 פרק שני ואמנם, בהריונה ובמהלך צירי הלידה, הרמן מתארת כיצד נאחזה "כבלחש" בשורה מתוך "שיר" מאת יונה וולך ( "בְּנָקִיק נִסְתָּר בְּצוּקִים / אַיָּלָה שוֹתָה מַיִם" ( וולך, ,1992 151 ) , שהתפרשה בעיניה כתיאור גופני מוצפן של הנקה ( הנקיק כדימוי לרווח בין השדיים ) . הבונדינג הרוחני המתואר בדבריה מתיישב עם אמת פסיכו-מגדרית בעלת תוקף אקסיומטי : סופרות ומשוררות זקוקות לאמהות ספרותיות ולשׁארוֹת פואטיות "קרובות ברוח", בבחינת מסגרת ייחוס ומקור השראה והעצמה . לבחינת קביעה זו המשתמעת מתיאורה, אבקש להרים מסך מעל רשת קשרים פואטיים וגניאלוגיים בשירת נשים ישראלית . למותר לציין כי מדובר במדגם פרי בחירתי האישית .
אל הספר