154 פרק שלישי שבעבורה עשתה את מה שעשתה, הצדיקה אותם . הרגשתי מושפלת והמומה, נזכרת המספרת . שתמות, איחלה ללִילה בלבה . "היא שירטטה כל שלב באימהות שלי" מן ההמשך מתברר כי חרף הנתק ( "במשך שנים לא התראינו" ) בעקבות נישואי לנה והעתקת חייה לפירנצה — האינטימיות הטבּוּּרית שחוו בעת הבשלת ניצני נשיותן, לא נמחתה . היא המתינה בשקט לנסיבות המתאימות שיבטלו את מצב ההשהיה . כמו הציפור האגדית הנשרפת וקמה מאפרה, האינטימיות מִתחיָה בבגרותן בהשראת הרחם היוצר חיים . את כועסת עליי ? לא סיפרת לי כלום, מתאוננת לִילה בטלפון וקצת מתפלאה שהרי שתיהן קיבלו מרשם לגלולות "שלא נותנות שיהיו לך ילדים" . לנה המסוייגת ( "הייתי נבוכה" ) ממעטת בפרטים ולִילה, לעומתה, מכבירה דברים — על הריונותיה ( זה שנפל והאחר שהבשיל ) ועל הזעזוע העובר על הגוף הסובל, הכואב את אובדן הצורה . היא מנסה לשאוב את לנה לתוך הסבל שעברה בהריונותיה שלה . החיים של אחר, היא מתארת, נדבקים בהתחלה לבטן שלך, וכשהוא יוצא, הוא הופך אותך לשבויה שלו . למעשה, ייצַרת בעצמך את העינוי שלך, מטילה לִילה את הצל שלה על שמחת האמהוּת העתידית של חברתה . כמה מוגזם מצדה לה...
אל הספר