מרדכי ביבי - המחתרת הציונית חלוצית בעיראק

המסחר והפיננסים, במנגנון הממשלתי שהלך ונבנה על­ידי הבריטים, במוסדות ההשכלה, בכוחות הבטחון, ועוד . לאמונה זו היה בסיס עובדתי באותו פרק זמן, כאשר ליהודים ניתן לנצל את כשרונותיהם המסחריים באין מפריע . הם היו שותפים נכבדים גם בעמדות הבכירות ביותר במערכת האדמיניסטרטיבית שנבנתה, ומספרם במוסדות ההשכלה הגבוהים היה מרשים . מעמד הקהילה נתחזק בחקיקת חוק מיוחד, שהיקנה לה אוטונומיה בניהול ענייניה הדתיים והעדתיים . חופש ההתארגנות שניתן בשנים הראשונות לאחר הכיבוש, איפשר פעילות ציונית ­ במפורש או בהעלמת עין ­ לאלה שהוקסמו מהצהרת בלפור ומהסיכוי של חידוש עצמאות יהודית בארץ­ישראל, ואלה הקימו אגודות להפצת הרעיון הציוני . חלומם של היהודים על החופש והשוויון בעיראק החדשה נמשך כחמש­עשרה שנה ­ עד שעיראק זכתה לעצמאות, ב­ ,1932 ומאז החלו לראות באובדן החלום, בהדרגה, עד שזה התנפץ לרסיסים בפני כל בפרעות יוני 1941 . ואכן, בעשור הראשון של עצמאות עיראק, שהחל כאמור ב­ ,1932 איבדו היהודים את נשמת הישגיהם שלפני העצמאות, ועיראק הפכה אט­אט לכעין מחנה הסגר לרוב המכריע של היהודים : נאסרה כל פעילות ציונית והאגודות הציוניות בו...  אל הספר