מצויות על שני מישורים שונים בתכלית, ואין ביניהן דבר משותף . תנועות נוצרו מעולם בקורות העתים . בתולדות ישראל היוו הנביאים, בני רכב, האיסיים והחסידים תנועות מסוג זה, ואילו אצל אומות העולם היו היעקובינים והבולשביקים יותר בגדר "תנועה" מאשר "מפלגה" . דוגמאות אלו מוכיחות בעליל, כי אין ניגוד בין תנועה לפולטיקה, אלא בין תנועה למפלגה בלבד . הייתי מעז לומר, כי המשותף בין התנועות ) Buende ( הוא באופיין הדתי, ובכך שהן שאפו אל יעדיהן בכוח החוויה, ההתבוננות הבלתי אמצעית ובגישתו של "הכל או לא כלום" . יש מגמה לפיה מסתאבות ) entarten ( התנועות וסופן ליהפך למפלגות . ההסכמה ההדדית ) Consensus ( הופכת למוסכמה ) Konvention ( והאמת הבלתיאמצעית נזקקת עתה לניסוח כדי להעבירה הלאה . כך נוצרו מתוך הנבואה חוקי המוסר היהודיים, כך הפכה ברית הנוצרים הקדומים לכנסיה הנוצרית, ואילו בקרב הבולשביקים התהליך הוא עדיין בעיצומו . גם "הפועל הצעיר" בימי א . ד . גורדון היה בגדר תנועה אמיתית, והיום אנו עדים להסתאבותו . ב"תנועה" נוצרת שכבת מדריכים המובנת מאליה, קיים חוג מצומצם הנושא אותה ומהווה את גרעינה . לכן איוולת לקיים כאן ...
אל הספר