ואיתן הוא וגא ונמרץ ובטוח ופולט את כרוזו שמחוץ לוויכוח, ושפתיים, שפתיים גמולות מחלב צועקות אחריו בתתו להם צו . ואין איש שיתפוס בצווארון מעילו ויטלטל ויקרא עד הלום, הלאה לא . אין עוצר, ונמשך המשחק ונמשך כי מוליך המדריך וקדימה בסך . כי בלשון בני אדם הנשכחת כעת איך קוראים למחזה השחתה ודבר חטא . אבל פה בלשוננו לחן ויפי תואר קוראים גם לזה תנועת נוער . עד כאן אלתרמן . מדוע בחרתי להתחיל עם השיר הזה ? לא רק מפני שכדי להתחיל לדבר אני צריך להציג כאן דעה שנייה, שיהיה לי את מי לתקוף, אלא גם כדי שתשימו לב שאלתרמן לא אומר כאן רק שלתנועת נוער אסור לעסוק בפוליטיקה . הרבה אמרו שאסור, הוא אומר כאן שתנועת נוער ברגע שהיא פוליטית היא חדלה להיות תנועת נוער . לא שאסור לה, היא חדלה להיות תנועת נוער . הוא אומר "קוראים גם לזה תנועת נוער" . יש כאן הבדלה רבת משמעות בין שתי מלים עבריות שתלמידי באולפן נוטים להבדיל ביניהן מותר ואפשר . כשאני רוצה, באולפן, להסביר להם את ההבדל, אני אומר תגידו, חברה, אפשר לעשן בכיתה ? אז הם אומרים : מה פתאום לא ! אז מה זה אי אפשרי בטח שאפשר, אסור, לא מותר, אבל אפשר . איל...
אל הספר