עזריה אלון (בית השיטה): תנועות הנוער לא ניהלו את העולם

­ 23 ­ הבה נבדוק את עצמנו בכל נושא : כמה זמן מתבשלים הדברים עד שאנחנו מעכלים אותם ויכולים להסיק מהם מסקנות ? מתי הבנו ­ ישאל את עצמו כל מי שיושב כאן : מתי הוא הבין ? ­ שהעם היהודי במדינת ישראל הוא עם יהודי שונה לגמרי מהעם היהודי שהיה לפני השואה ? פשוט בהרגליו הפיזיים . אני בכלל לא בטוח שב­ 1947 כבר הבינו . בשנת 1944 ו­ 1945 נערכו כנסי דליה . רקדנו כולנו במלוא השמחה . מי אשם בזה ­ המרקידות ? בני הנוער שבאו לשם ? חיינו פה את החיים לא רק שלנו, כי אם של היישוב כולו . וגם כשהדברים הגיעו אלינו לא ידענו מה לעשות בהם . אני הייתי בין ראשוני השומעים את ההדים : צביה, יוסף קורנאנסקי מדפנה, בוועידת יגור ) 1946 ( . אתה שומע את הדברים ואומר לעצמך : מה אני יכול לעשות ? מדובר על תנועות נוער, על בני נוער עד גיל ,18 ומדריכיהם עד גיל 32­ 25 . עם כל הגבורה שלהם, לא הם מנהלים את העולם . זאת תנועת נוער לטוב ולרע . היא לא מרשה לעצמה לדבר על שום דבר שאין היא יודעת מה לעשות בו . היא גם מדחיקה דברים . יש לה קו האומר : מה שאתה חושב שצריך להיות ­ את זה אתה חייב לעשות . אלתרמן תיאר איזה מין אזכרה לשואה, שמלבישים יל...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית