231׀ מחשבו ת על קולנוע למעשה האדם היחיד שגילה עניין היה רוג'ר קורמן . והדבר היחיד שהם יכלו לקוות לו היה שקורמן יציע להם פרויקט נוסף . תארו לעצמכם עד כמה דמי ופרסל הופתעו, כשיום אחרי הקרנת הבכורה הם עלעלו ב"לוס אנג'לס טיימס" ומצאו שם ביקורת מהללת של קווין תומס לדרמת הכלא הקטנה והפאנקית שלהם . אחרי שהבהיר שהוא רוחש בוז לתת-הז'אנר של כלא נשים ( במיוחד מהסוג של ג'ק היל ואדי רומרו הפיליפיני ) , תומס כתב כך על סרטו הראשון של דמי כבמאי : "בעזרת שנינות, סגנון ומרץ בלתי נלאה, הבמאי-תסריטאי ג'ונתן דמי, צעיר מוכשר ובעל ניסיון בסרטי אקספלויטיישן, מעלה את הרמה של הז'אנר, בה בעת שהוא נותן לחובבי האקשן הצרוף תמורה מלאה לכספם . דמי, שנודע בעיקר בזכות Angels Hard as They Come , מצליח לא רק לאחוז בחבל משני קצותיו, אלא גם להסב את תשומת הלב לאבסורדיות של המצב הלא אנושי ולפעמים האכזרי של החיים בכלא, בכך שהוא מסב את תשומת הלב לאבסורדיות של הז'אנר . " הוא מסיים את הסקירה באופן שכל הבמאים של ניו וורלד היו מתים שיכתבו עליהם בו ב"לוס אנג'לס טיימס" : " Caged Heat מעיד על הווירטואוזיות של דמי בכל המובנים — וכן על...
אל הספר