חוק מספר 20 | 193 בכדור . הרמון הזהיר את וודס שאין כאן קיצורי דרך, שזה יהיה מסע ארוך, וכי ביצועיו בטורנירים יידרדרו בטרם יראה שיפור כלשהו . חברים, קולגות ומומחים הסכימו עמו, אבל וודס ידע כי החבטה שלו יכולה להיות מעט טובה יותר ולכן התעלם מהם . בעיניו, המצאת החבטה שלו מחדש לא היתה איום על המשחק שלו, אלא הזדמנות לשפר אותו גם אם במעט, לכן לקח סיכון והתחיל את מסע הקאיזן שלו . ההשראה של וודס הגיעה ישירות מהחיפוש של טויוטה אחר השלמות, והוא התחיל לדבר על פילוסופיית קאיזן כאילו היתה דת חדשה . הוא ומאמנו יצרו מהלך קאיזני משלהם : חבטות חוזרות ונשנות בכדורי אימון ; צפייה בסרטוני החבטות כדי לאתר שיפורים אפשריים ; הטמעת כל שיפור בחדר הכושר ובמסלול הגולף . וחוזר חלילה . בדיוק כפי שניבא מאמנו, הדרך היתה ארוכה . וודס הפסיק לנצח — למעשה, הוא לא זכה כלל במשך שנה וחצי — ובכירי הענף כבר פסקו שגמר את הקריירה . אבל וודס ומאמניו האמינו ששיפורים קטנים יופיעו בסופו של דבר לאחר תקופה ארוכה יותר . למבקריו אמר, "ניצחונות הם לא תמיד המדד היחיד לשיפור" . גישת קאיזן של וודס השתלמה . החבטה החדשה שלו התפתחה לכדי נשק קט...
אל הספר