146 | 8 2 יום לע צמך הדמוקרטיה או פותרים את משבר האקלים, חשוב לא פחות מכל חלק אחר, ואולי אפילו יותר, כי העבר איננו והעתיד טרם התרחש, ולכן הרגע הזה הוא הזמן היחיד שקיים באמת . אם מאמצים את הגישה השנייה, לעומת זאת — אם מסתכלים על כל מה שקורה עכשיו כעל מבוא לנקודה עתידית שבה החיים יתחילו, או שבה נתחיל סוף-סוף ליהנות או להרגיש טוב לגבי עצמנו — אז מתייחסים לחיים הממשיים כאל משהו שצריך “לעבור", עד שלבסוף הם נגמרים, בלי שהחלק המשמעותי הגיע אי-פעם . אנחנו חייבים להתייצב למשימה באופן מלא ככל האפשר ולהיות בעניינים כמות שהם . מותר כמובן להיות בעלי שאיפות — בנוגע להישגים שנשיג, להון שנצבור או לשינוי שנחולל בעולם . מותר בהחלט . אבל אפשר לפעול למען המטרות האלה ובמקביל להרגיש חיים, לשקוע בחיים, במקום לדחות את החיוּת למועד מאוחר יותר, אם וכאשר השאיפות יוגשמו . כשהפסיכולוגית וחוקרת האגדות השווייצרית מארי- לואיז פון פרנץ כתבה את הקטע הבלתי נשכח שלעיל, היא חשבה על מבוגר מסוג מסוים, בדרך כלל גבר, שנאחז בקיום נטול התחייבויות כי הוא מפחד מההקרבה הכרוכה בהתייחסות רצינית לחיים . הוא יכול להיות מקסים בחברה, עד...
אל הספר