124 | 28 יו ם ל עצ מך מאוד . מכיוון שהענקתי משקל מוגזם לרגשות של אחרים, תמיד גם הסכמתי לדברים שהייתי צריך לסרב להם, כי בתוך תוכי התחלחלתי מהמחשבה שאאכזב מישהו . לכן לא נהניתי באמת באירועים חברתיים, כי חשדתי שכולם עושים לי טובה כשהם מבלים בחברתי, גם אם הם נראו שמחים בתכלית . מה שהבנתי בסופו של דבר — לא שזה נעשה קל — הוא שרגשות שליליים של אנשים אחרים הם בסופו של דבר הבעיה שלהם . ושמותר שיהיו להם בעיות . גם בתחום הזה, הדרך הטובה ביותר להתמודד כבני-תמותה בעלי שליטה מוגבלת היא פשוט לא להתערב ולתת לדברים לקרות . לפני שנתקדם, ראוי להדגיש שהאנשים שאנחנו חוששים שכועסים עלינו, או שהם משתעממים או מאוכזבים מאיתנו, כמעט אף פעם לא מרגישים כך . יש להם צרות משלהם . נהוג לחשוב שטיפוסים מרַצים הם בעלי הערכה עצמית נמוכה, אבל יש דווקא משהו גרנדיוזי במחשבה שלבוסית שלנו, ללקוח או לעמיתה אין משהו טוב יותר לעשות מאשר להסתובב כל היום ולחשוב עלינו דברים רעים — או שהנוכחות שלנו באירוע חברתי עלולה להרוס אותו למישהו אחר . “מוזר : כשאני לא מגיבה למיילים, זה מפני שאני עסוקה", מציינת הסופרת ליילה סיילס, שלועגת לתכונה...
אל הספר