108 | 8 2 יום לע צמך בשבוע הראשון למסע שאני משרטט בספר הזה חקרנו את היתרונות הגלומים בהתעמתות עם העובדה שאנחנו מוגבלים וחיים בעולם מציף ומלא הסחות דעת שמאיים לחבל במאמצינו . בשבוע השני שיתפתי אתכם בתובנות שעזרו לי לנקוט צעדים נועזים, לא מושלמים, כבן-תמותה . אבל בעצות כאלה טמונה סכנה : עצם קיומן מרמז שקשה לנקוט צעדים בעלי משמעות ( הרי אם הם היו פשוטים ונטולי מאמץ, לא היינו זקוקים לעצות מלכתחילה ) . במובן מסוים, חיינו הם בהחלט אתגר מורכב : הזמן שלנו מוגבל, השליטה שלנו מוגבלת, החלטות קשות הן הכרח מבחינתנו, וכך גם תוצאות לא מושלמות וחוסר ודאות . אבל לפעמים האתגר בבניית חיים מלאי עניין והישגים הוא דווקא ללמוד להרפות . לא להניע דברים בכוח הרצון או במאמץ, אלא להסכים לפנות את הדרך ולתת לדברים לקרות מעצמם . בכך נתמקד השבוע . בואו נחשוב על תפיסת הטבע האנושי שעליה מושתתים אירועים כמו סמינר המוטיבציה שהזכרתי, או עצם הרעיון שפעולות בעלות ערך דורשות “זריקת מוטיבציה" . התפיסה הזאת מניחה שאדם צריך לדרבן את עצמו ולהתמלא באנרגיה ובמשמעת עצמית כדי לא ליפול אל מצב ברירת המחדל שלו, שהוא עצלות ובזבוז זמן ( ...
אל הספר