98 | 28 יום לעצמך ולא בונים בתים מלבנים, נניח — יצליחו להתקדם הכי הרבה ולכסות הכי הרבה חומר, אם יגבילו את עצמם לשלוש או ארבע שעות של ריכוז מנטלי אינטנסיבי כל יום . למען האמת, קצת מטריד לראות באיזו תדירות פרק הזמן הזה מופיע בדיווחים היסטוריים על שגרת העבודה של אמנים, סופרים, מדענים ומלחינים, בין היתר . למשל צ'רלס דרווין, כשעבד על תורת הברירה הטבעית בחדרו בדאון האוס שמחוץ ללונדון, התרכז בכל יום לשני פרקי זמן של תשעים דקות ופרק זמן אחד של שישים דקות . וירג'יניה וולף, שכתבה שלוש שעות וחצי אחרי ארוחת בוקר נינוחה, יצרה תשעה רומנים, כחמישים סיפורים קצרים, שלושה מאמרים באורך של ספר והמון יצירות קצרות, כל זאת לפני ששמה קץ לחייה בגיל 59 . המתמטיקאי אנרי פּוּאנקרֶה התרכז מ- 10 עד 12 בבוקר ומחמש עד שבע בערב, ובזאת סיים את עמל יומו . צ'רלס דיקנס, תומס ג'פרסון, אליס מונרו וג'יימס באלארד עבדו בריכוז פרקי זמן דומים, וכמוהם גם הסופר אנתוני טרולופ שטען, באופן מרגיז משהו, שהוא מצליח לכתוב 250 מילים ברבע שעה בכל בוקר, בשלוש השעות שהקדיש לכך לפני שיצא לעבודתו בדואר . “בשלוש שעות ביום", ציין טרולופ, “יכתוב ...
אל הספר