86 | 8 2 יום לעצמך הימנעות כזאת אינה הגיונית בעליל . אם החשבון באמת במצב גרוע, או אם כאב הבטן אכן מעיד על בעיה חמורה, הדרך היחידה להתחיל לטפל בזה היא להתמודד עם העניין, והימנעות היא הדרך הטובה ביותר לוודא שמישהו אכן יתעצבן כי לא ענינו למייל שלו . ככל שמרבים לפעול מתוך הימנעות מדבָרים מעוררי חרדה, מגבירים את הסבירות להתפתחותה של בעיה חמורה — וגם אם זה לא יקרה, ככל שההימנעות מתארכת, פרק הזמן שמקדישים לפחד ממה שעלול לקרות בפינות שאנחנו לא מגיעים אליהן רק הולך וגדל . אירוני שבחוגי העזרה העצמית קוראים לזה “להישאר באזור הנוחות", כי אין בזה שום דבר נוח . למעשה זה מוביל להשלמה עם מצב של אי-נוחות תמידית, מעין זרם תחתי של דאגה, שלפעמים נראה לנו יעיל או מוסרי, אבל בעצם הוא המחיר שאנחנו משלמים כדי להימנע מחרדה רבה יותר . גיליתי שמה שצריך לעשות במצבים כאלה הוא פשוט להיכנס למחסן . את הדרך הזאת לחשוב על הימנעות למדתי מנזיר הזן ההולנדי פול לומנס, שמסביר אותה בספר מקסים שנקרא Time Surfing ( "לגלוש בזמן" ) . לומנס מתייחס למשימות או לתחומי חיים שנמנעים מהם באמצעות המטפורה של “חולדות מכרסמות" . אבל הוא לא...
אל הספר