76 | 28 יו ם ל עצמך התחושה דומה להרגשה של ילד שפותח את הווילון בבוקר שבת ומגלה שכל הרחובות והגינות מכוסים שלג טרי . לעומת זאת, בסיום נאלצים לדשדש בביצת המציאוּת הלא מושלמת של מה שנהיה מהפרויקט . ואם כבר השתמשתי באנלוגיה לילדוּת, הדבר מזכיר לי את ההרגשה אחרי שחורקים שיניים ומסיימים עבודה בהיסטוריה ( ולא מפני שלא אהבתי לעשות עבודות בהיסטוריה : הייתי חנון גדול, וסביר להניח שנהניתי מזה יותר מאשר ממשחקים בשלג . אבל נהניתי להתחיל . לסיים, ולהתפלץ מהתוצר המוגמר — זה היה פשוט עינוי ) . פסיכולוגים חברתיים מתארים את מה שקורה כאן במונחים מתיאוריית רמת ההבניה, המתייחסת לאופן שבו אנחנו תופסים עצמים ואירועים מגבהים מנטליים שונים . הדוגמה הקלאסית קשורה לחופשה . אם תדמיינו את החופשה שלכם בקיץ הבא, ככל הנראה תעשו זאת מגובה מטפורי של 30 אלף רגל : אולי תראו את עצמכם “הולכים לים", “מטיילים בהרים" או “עושים חיים עם המשפחה" . אבל ככל שהחופשה תתקרב, תנמיכו ותתחילו להתמקד בפרטים : לאיזה חוף תלכו, באילו מסלולים תטיילו, באילו מסעדות תאכלו וכן הלאה . באופן דומה, בתחילת כל פרויקט אנחנו רואים אותו בקווים כלליים וי...
אל הספר