70 | 8 2 י ום לע צמך זאת — במיוחד אם מתפלשים בדחיינות או אם לא מסוגלים להחליט על הצעד הבא — מאשר לחפש החלטה שאפשר להחליט . ואז להחליט אותה . לא חסרה ספרות מחקרית ופופולרית על אמנות קבלת ההחלטות, אבל לרוב היא מחמיצה את העניין, כי ההתייחסות בה אל החלטות היא כאל משהו שפשוט קורה . כאילו אנחנו יושבים ליד שולחן עבודה עצום בסוויטת המנהלים שלנו ושותים קפה, ומדי פעם נכנס איזה עוזר זוטר עם תיקייה של החלטות שאנחנו חייבים להחליט . אולי ככה נשיאים ואילי תעשייה מחליטים החלטות — ואפילו אצלנו, פשוטי העם, לפעמים הצורך להחליט באמת נוחת פתאום על השולחן המטפורי . האם לקבל את הצעת העבודה ? האם להסכים להצעת הנישואים ? האם לתת את הארנק לשודד או לסרב ? אבל בדרך כלל, המסלול לשיפור החיים כרוך דווקא בתפיסה של החלטות כמשהו שצריך לצוד, ולא כמשהו שפשוט מגיע אלינו . במילים אחרות : עדיף לפעול על סמך ההנחה שאיפשהו, בלב בִּיצת העבודה של החיים, שוכנת לפחות החלטה אחת שאפשר להחליט ברגע זה כדי לצאת מהתקיעוּת ולהתחיל להתקדם . סטיב צ'נדלר, שעוסק באימון אישי למנהלים, מתייחס בספרו Time Warrior ( "לוחם הזמן" ) לקבלת החלטות כזאת...
אל הספר