| 321 2010 ואיל 2 של הצרכן בעל החוב לפני קבלת החלטה בעניינו . הכללים הקיימים אומנם כללו את האפשרות של חיבור למה שמכונה "מונה תשלום מראש" ( מת"מ ) , כך שהצרכן בעל החוב יוכל לשלם מראש על כמות מסוימת של חשמל ולא יצבור חובות נוספים . אולם אפשרות זו אינה פותרת את הבעיה מיסודה . המשמעות המעשית שלה היא שבמקרים אשר בהם הצרכנים אינם יכול לבצע תשלום מראש, הם מנותקים דה- פקטו מאספקת החשמל . העתירה הוגשה כאמור על-ידי צרכנים החיים בעוני, שחובות בגין חשבונות עבר חשפו אותם לסכנה של ניתוק מאספקת חשמל . לצידם ניצבו ארגונים חברתיים, שהציגו את התמונה הרחבה של הסבל הכרוך בניתוק מחשמל בשל עוני . בעיקרו של דבר, העותרים דרשו שלא לנתק אותם מזרם החשמל רק בשל עוניים . חשמל, כך נטען, הוא בגדר הכרח במציאות החיים הנוכחית . אין ספק שהייתה זו עתירה שהאהדה אליה הייתה מתבקשת, במישור האנושי . יחד עם זאת, ההכרעה בה לא הייתה פשוטה, מאחר ששימשה כר להתנגשות עזה בין השקפות מנוגדות . על-פי גישת קיצון אחת, אין מקום להכיר בזכות לצרוך חשמל, מאחר שהחשמל — עם כל חשיבותו — הוא מצרך שמי שמבקש ליהנות ממנו נדרש לשלם תמורתו . מן העבר ...
אל הספר