| 301 2010 ואיל 2 ובאותה עת היה נשוי לאשה אחרת ואב לילדים . על-פי הנטען, בליל הכלולות הוא כפה את עצמו עליה, אנס אותה ואף היכה אותה בכל חלקי גופה . בבוקר המחרת, כך נטען, העותרת פנתה בתחנונים לבנות משפחתו בבקשה שיסייעו לה לעזוב, אך הן סירבו . בהמשכו של אותו יום נור דקרה אותו למוות באמצעות סכין . נור הועמדה לדין, וכתב האישום שהוגש נגדה ייחס לה עבירת רצח, העבירה החמורה ביותר בספר החוקים . בהמשך הורשעה נור במסגרת הסדר טיעון . על רקע נסיבות חייה הקשות והיותה קטינה בעת ביצוע העבירות, העונש שהוטל עליה לא היה מאסר עולם, אלא מאסר בפועל בן אחת-עשרה שנה . בית המשפט המחוזי שגזר את דינה הדגיש את נסיבותיו החריגות של המקרה, בציינו כי "מדובר במי שהייתה קטינה, שעד לנישואיה עם המנוח חיה חיים אומללים ביותר, לשון המעטה, ואלה עיצבו את אישיותה, פחדיה ותחושותיה . אך גם השעות הספורות בהן הייתה נשואה למנוח היו אומללות וקשות, ועל רקע נסיבות חייה, ההתעללויות וההשפלות שעברה בחייה הקצרים, 290 לימים הגישה נור הרי שהעונש המוסכם על הצדדים — סביר" . לנשיא המדינה בקשת חנינה, שתחילה נדחתה אך בהמשך התקבלה, והיא שוחררה מהכ...
אל הספר