תקדימיוֹת | 290 יהודאי עמדה בפני תביעת פינוי — שהוגשה כשלושים שנה לאחר שעברה לדירתה . במקביל לכך, הגישה משפחת יהודאי תביעה נגד חלמיש להכרה בזכויות הבעלות שלה בדירה, הגם שלא נעשה חוזה פורמלי שהִקנה לה זכויות כאלה . בית משפט השלום, ובעקבותיו בית המשפט המחוזי, קיבלו את תביעתה של חלמיש . כך הגיע ערעורם של חביבה יהודאי ובני משפחתה לבית המשפט העליון, כשלושים ושבע שנים מאז החלה להתגורר בדירה, בהיותה כבת שמונים ושלוש . בית המשפט העליון, בהרכב שבו ישבו השופטים אסתר חיות, חנן מלצר ואני, קיבל את הערעור שהוגש על פסיקתן של הערכאות הקודמות . אכן, בית המשפט דחה את הטענה שמשפחת יהודאי זכאית לבעלות בדירה . עם זאת, נפסק כי בהתחשב בנסיבות של פינוי הדירה הקודמת של המשפחה והחתירה להבטחת זכויות המגורים שלה, כך שתהיה לה "קורת גג" במלוא מובן המילה, אפשר לקבוע שניתנה לחביבה יהודאי זכות מגורים בדירה עד אחרית ימיה, באופן שמונע את פינויה ממנה . במישור המשפטי הפורמלי הוכר מעמדה של חביבה כ"בת רשות", כלומר מי שיש לה רשות להוסיף ולהתגורר בדירה, ועוד יותר מכך, כמי שזכותה היא "בלתי הָדִירה", כלומר לא ניתנת לביטול, לכל ...
אל הספר