ילד אחד ושני בתים

| 287 2010 ואיל 2 278 בית המשפט העליון קבע בהרכב מורחב, עלשלהם הייתה דומה . דעת כל השופטים, כי במקרה מסוג זה המזונות יתחלקו שווה בשווה בין ההורים, בהתאם לעקרון השוויון הכללי במשפט הישראלי . לכאורה — החלטה פשוטה ומובנת מאליה . למעשה, החלטה לא פשוטה כלל ועיקר — גם אם נכונה . ההכרעה במקרה זה ניתנה על רקע מערכת נתונים מורכבת, החורגת מעניינם של הצדדים . לכאורה, פסק הדין יוצר תמריץ עקיף להסדר של משמורת משותפת, במובן זה שכאשר היא קיימת, פוחת בהתאמה חיוב המזונות של האב . אכן, משמורת משותפת, על בסיס של מעורבות שווה של שני ההורים בחיי הילדים, עשויה להיות הסדר חיובי וחשוב מבחינתם . אולם כאשר קיים תמריץ כלכלי ליצירתה, הדבר עלול לפעול לא רק לטובת הילדים . חשש זה מובע על רקע העובדה שבמציאות החברתית הקיימת, לא תמיד שני ההורים מעורבים באופן מלא בחיי היומיום של ילדיהם . במקרים רבים, יש לחלוקה זו פן מגדרי, מטעמים הנוגעים להיקף ההשתתפות של נשים וגברים בשוק העבודה, כמו גם מסיבות אחרות . על בתי המשפט מוטלת אפוא אחריות לוודא כי הצעות למשמורת משותפת אכן משקפות את טובתם ואת צורכיהם של הילדים . מעבר לכך, חלוקה...  אל הספר