| 279 2010 ואיל 2 במלוא עוצמתו . מורכבות נוספת של הדברים במקרה הנוכחי נגעה לכך שבית הדין הרבני לא ראה ברבקה "סרבנית גט" . אולם ההתדיינות הכספית בין בני הזוג התנהלה בבתי המשפט האזרחיים, ולא בבית הדין הרבני שעסק רק בשאלת הגירושין עצמם . בתי משפט אלה התרשמו כי האשה היא אכן סרבנית גט, ולכן קבעו כי יש לקצוב את התקופה שבה תהיה זכאית למזונות — כך שאם הגט לא יוסדר עד התאריך שייקבע, היא תאבד את הזכות למזונות . על כך הוגש ערעור לבית המשפט העליון . פסק הדין שניתן בבית המשפט העליון חשף במלוא עוצמתו את היחס הניגודי בין דיני הגירושין לדיני המזונות בהלכה היהודית, וכפועל יוצא מכך גם במשפט הישראלי . האשה שסירבה לגירושין עמדה בפני ברירה קשה . משמעותה של הסכמה לגירושין הייתה הסכמה לוותר על הביטחון הכרוך במקור הכנסה קבוע, וזאת ללא סיכוי ממשי ליציאה לשוק העבודה . מנגד, אפשר להבין מדוע חשש זה לבדו אינו יכול לשמש מחסום בלתי עביר לגירושין . מהו הפתרון ? הדיון במקרה זה הוליד יותר מתשובה אחת בבית המשפט העליון, באופן שתרם לחידוד הדילמה . שניים מהשופטים — המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין והשופט צבי זילברטל — הסכימו...
אל הספר