| 269 2010 ואיל 2 257 האם מקרה של אלימות קשה,שאומץ במפורש בדיני הירושה . שאך כפסע בינו לבין המוות, אינו צריך להשפיע באופן דומה על השאלות הנוגעות לחלוקת הזכויות הרכושיות ? מנגד, האם לא כרוך בכך חשש של הידרדרות ב"מדרון חלקלק", שתאפשר הכנסת שאלות של אשם להתדיינות המשפטית הרכושית בין בני הזוג "בדלת האחורית" ? מחלוקת עקרונית זו הגיעה בדרך של ערעור לבית המשפט העליון, שקיבל במקרה זה את עמדתה של לאה, כי אין מקום לכך שתחויב לחלוק את זכויות הפנסיה שלה עם בן הזוג לשעבר . עם זאת, באשר לטעמים התומכים בכך ניתנו הנמקות שונות, המשקפות את מורכבותה של ההתלבטות, כמו גם את החשש מפני ההשלכות של שיקולי אשם על התדיינויות בנושאים ממוניים בין בני זוג . בפסק הדין שכתבתי במקרה זה, הסברתי כי יש מקום להתחשב במאפיינים המיוחדים של זכויות הפנסיה ובקיצוניות המעשה שבו הורשע בן הזוג . זכויות פנסיה הן זכויות רכושיות הנובעות ממעשים אנושיים, וליתר דיוק מעבודה . יותר מכך : קיומן תלוי בחייו של האדם . תשלומי הפנסיה החודשיים משולמים לאדם כל עוד הוא חי ( וכן לבן זוגו ולילדיו הקטינים לאחר מותו ) . במקרה זה, בן הזוג ביקש לחלוק בת...
אל הספר